viernes, 24 de julio de 2015

Rio Rojo



Y porque el amor se parece a un río
rojo yo te imagino en la corriente de mi sangre,
despertando a la musa entre el agua
que siempre va hacia el mismo lado
con la misma fuerza y la misma certeza del día,
así mi pasión cuando se desborda de tus brazos
y pega en el costado amarillo de la tarde
todo lo arrastra y lo tiñe con el solo pensamiento
de amarte
inagotablemente-


Mónica Mera-

Granito de Arena



Tu beso dejó un rastro de arena
en mi piel,
El granito era una gran roca, como el amor.

Mónica Mera-

Soledad



Se erige y se extiende el
espejo de agua
que soy yo misma, dos veces
entre la brumas de los sueños,
la certeza roca de mis manos
y esta soledad tan despojada
tan cierta, tan magnífica
que no la veo.


Mónica Mera-

Furia del Mar



tanta fuerza del agua y tanta resistencia de la piedra.
Me hace acordar al amor ese ruido de furia,
en medio de la belleza inevitable de la tarde,
Todo esto nos pertenece.


Mónica Mera.

כל כך הרבה כוח למים
בהתנגדות עמידותה של האבן
וקול הזעם הזה
כה מזכיר לי כי האהבה עצומה
ברקע בלתי נמנע זה של אחר הצהריים
כל זה משתייך לנו~מוניקה מרה

אנת חדקל

Arbol 4



No hubo palabras en nuestra despedida,
De repente la sombra
y el graznido de las gaviotas
que se marchaban sin nosotros
Una sonrisa que salíó de tu boca
como un regalo de tristeza,
Esa melodía sonando a lo lejos
(siempre hay una melodía en el recuerdo
que estremece y hasta llora
en los ojos del amor)
Tu abrazo amado
y ese dejar allí
las cosas últimas.
tiradas en el silencio.
Nada mas, solo eso son los finales-


Mónica Mera-

לא היו מילים בפרידתינו
לפתע הצל נזרע בשחפים
שהתעופפו מבלעדינו
חיוך שיצא מפיך כמתנת צער
מנגינה זו שצילצלה מרחוק כל כל
כמו בפעם הראשונה
לזיכרון תמיד יש נגינה
ניתן להרגישה
עד כי לבכי עיני אהבה
החיבוק הוא שלך אהוב
להשאיר אותו שם
אלה סידורים אחרונים
כלום לא יותר
רק המשכי השקט
אלה כל הסיומים~ מוניקה מרה

אנת חדקל

Arbol 3




En este lugar nos despedimos
junto al arbol plateado
casi desnudo
bajo un gran cielo con estrellas,
Vuelven los silencios
cada noche, buscando las palabras que no dijimos,
y una música que se escucha a lo lejos
baila en el aire
Parece que en el pasto quedaron nuestras lágrimas.


Mónica Mera

במקום הזה ,נפרדים אנו
בתמונה עם עץ כסוף
כמעט עירום
תחת שמיים גדולים וכוכבים
חוזרות השתיקות בכל לילה
לחפש את המילים שלא נאמרו
כמוזיקה הנשמעת ממרחק
רועדת באוויר
וניראה כי על הדשא נותרו
מפוזרות הדמעות~מוניקה מרה

אנת חדקל

Arbol 2

Hay lugares donde siempre se avecina la tormenta.
El árbol me recuerda a vos,
como si en sus ramas tuviera tus brazos
fuertes sosteniendo este recuerdo,
este lugar me conmociona
me quiero ir
y una gaviota melancólica
me detiene.


Mónica Mera-

שנן מקומות בהם סופה תמיד שוכנת
העץ מזכיר לי אותך
ענפיו הנם זרועותיך
חזקות ,מחזיקות הן בזיכרון
ובמקום בו אני רועדת
אני רוצה לפרוש
שחף אחד שלא יכול היה להתקדם עם כל השאר
עוצר בי.~מוניקה מרה

אנת חדקל